מערך הספריות והמידע (אוניברסיטת בר-אילן)
.jpg) | |
| בניין הספרייה המרכזית | |
| מיקום | אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, ישראל |
|---|---|
| סוג | ספרייה אקדמית |
| ספריית הפקדה | תזות לתואר שני ודוקטורט שנכתבו באוניברסיטה |
| מספר סניפים | כ-20 |
| מנהל | ד"ר אולגה גולדין |
| קואורדינטות | 32°04′04″N 34°50′34″E / 32.067722222222°N 34.842638888889°E |
| http://lib.biu.ac.il/ | |
|
(למפת גוש דן רגילה)   מערך הספריות והמידע  מצפון ומערב: __ תל אביב-יפו ממזרח: __ בני ברק, __ גבעת שמואל, __ קריית אונו, __ מחנה דורי מדרום: __ אור יהודה, __ פארק אריאל שרון | |
  | |
מערך הספריות והמידע של אוניברסיטת בר-אילן הוא מערך של ספריות ואוספים נוספים המרכיבים את הספרייה האקדמית של האוניברסיטה. המערך מורכב מכ-20 ספריות בסדרי גודל שונים (ספריות פקולטטיביות, ספריות מחלקתיות וספריות של מכוני מחקר). באוסף המערך כמיליון ספרים, אלפי כתבי עת, כתבי יד וחומרים נוספים.
מערך הספריות חבר בקונסורטיום מלמ"ד המשותף לאוניברסיטאות, המכללות האקדמיות בישראל ומספר מכוני מחקר נוספים.
.jpg)
ספריות המערך
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספריות המערך כוללות את
- מטה: מנהלה, שירותי קהל (כולל מדור השאלה בין-ספרייתית ומדור הפקדת עבודות לתארים מתקדמים), מחלקת רכש, מחלקת קיטלוג ומיון ומחלקת מחשוב.
- הספרייה לאנגלית וספרות[2]
- הספרייה להיסטוריה כללית ומזרח תיכון
- ספריית המכון הגבוה לתורה
- הספרייה להנדסה
- הספרייה לחינוך[3]
- הספרייה לכימיה ופיזיקה
- הספרייה לכלכלה ומנהל עסקים
- הספרייה למדעי החברה
- הספרייה למדעי החיים
- הספרייה למדעי היהדות, כולל אוסף ספרים נדירים
- הספרייה למדעי המידע
- ספריית המדרשה
- הספרייה למוזיקה, (הספרייה הגדולה בתחומה בישראל)[4]
- הספרייה למתמטיקה ומדעי המחשב
- הספרייה לפילוסופיה[5]
- הספרייה לפסיכולוגיה
- הספרייה לרפואה (קמפוס צפת)
- הספרייה לשפות ותרבויות[6]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחילתו של מערך הספריות והמידע הוא בספרייה אחת אשר הכילה שני אוספים קטנים, האחד בתחום מדעי היהדות והרוח והשני בתחום המתמטיקה ומדעי הטבע. אוספים אשר נבנו בעיקר מתרומות של אוספי ספרים. עם הזמן, ועם גדילתה של האוניברסיטה ותחומי המחקר, גדל גם אוסף הספרים, אם מתרומות ואם מרכישה[7].
בניין הספרייה המרכזית ע"ש וורצוילר באוניברסיטת בר-אילן, בתכנונו של האדריכל אריה אלחנני בשיתוף ניסן כנען, נחנך בשנת 1967.
הבניין בן חמש הקומות מכיל את אוסף הספרים המרכזי של האוניברסיטה. מפלס הכניסה הראשי מצוי באמצע הבניין (קומה 3) ומוביל אליו גשר מהכיכר שבחזית הבניין (גשר זה עבר מעל לבריכת מים, שבוטלה במהלך השנים בשל בעיות אחזקה). במפלס זה מצויים מרבית משרדי הספרייה ואולם שירותי קהל.
מבואת הכניסה (לובי) שופצה ומשמשת להצגת תערוכות אומנות ואירועי תרבות שונים כמו השקות ספרים.
בשתי הקומות העליונות בבניין נמצא אולם הקריאה למדעי היהדות והספרייה ללימודי מידע, כשבמרכז חלל גבוה המואר בתאורה טבעית כפולה - החודר מבעד ל-16 פירמידות זכוכית, בדומה לתאורה באולמות הקריאה.
בקומות התחתונות מצויים אולמות נוספים, ובהם "אוסף המדף הפתוח" הכוללת למעלה מחצי מיליון ספרים בעיקר בנושאי מדעי היהדות ונושאים קרובים נוספים, ו"מדף כתבי העת", ספריית מרכז רנה קוסטה ללימודי יידיש, הארכיון לחקר הציונות הדתית ע"ש יונה קירשנבאום, משרדי מחלקת הרכש ומאגרי המידע וחדר הספרים הנדירים.
בניין הספרייה תוכנן על בסיס מודולרי של 1.40 מטר. עמודי הבניין ניצבים במיפתחים של חמישה מודולים, שהם 7 מטר.
בשנים 2009–2010 נבנתה לבניין מעלית נוסעים חיצונית. ב-2019 הוכרז המבנה כמבנה לשימור בדרגה ב'.[8]
קיטלוג ומיון
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיטלוג הפריטים נעשה בעבר באמצעות תוכנת אל"ף 500 ומאז 2019 באמצעות עלמא כאשר הפריטים בכל הספריות, רשומים יחד בקטלוג המאוחד ("פרימו"). הקיטלוג נעשה בהתאם לכללי הקיטלוג האנגלו-אמריקאים (תחילה לפי המהדורה הראשונה ובהמשך לפי כללי המהדורה השנייה AACR2) והחל מיולי 2014 לפי כללי תיאור משאב וגישה (RDA). פעולות הקיטלוג והמיון של כל הספריות, מלבד הספרייה למשפטים, נעשות במרוכז במחלקת הקיטלוג והמיון במטה המערך.
מיון הספרים נעשה לפי מספר שיטות מיון שונות, בהתאם לצרכיה של כל ספריית משנה. עיקר המיון נעשה בשיטת דיואי, ומדעי היהדות ותחומים קרובים (כמו ארץ ישראל ועברית) ממוינים לפי גרסה מקומית של שיטת שלום. בספרייה למוזיקה נעשה שימוש בשיטת ספריית הקונגרס, בספרייה למשפטים נעשה שימוש בשיטה שהייתה מקובלת בספרייה למשפטים של אוניברסיטת הרווארד בעת הקמת הספרייה, בספרייה לפיזיקה נעשה שימוש בשיטה שפותחה באופן מקומי ובספרייה למתמטיקה ומדעי המחשב נעשה שימוש בשיטות נוספות.
בשנים 1985-2005 עסקה יחידת המיפתוח של הספרייה המרכזית ביצירת מפתח למוספים ספרותיים בעברית במסגרת המפתח למאמרים בעברית ("מפתח חיפה"). כיום כל המפתוח מתבסס על המפתח האחיד של הספרייה הלאומית בירושלים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אילנה צור בן-מאיר, "הספריות - משנות החמישים של המאה העשרים לשנות האלפיים", בתוך: אוניברסיטת בר-אילן - מרעיון למעש - כרך א: אבני דרך ותולדותיהן של מחלקות, עמ' 154–171. רמת-גן : הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, (תשס"ו). ISBN 9652263214
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מערך הספריות והמידע
מערך הספריות והמידע, ברשת החברתית פייסבוק
מערך הספריות והמידע, סרטונים בערוץ היוטיוב- מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על בניין הספרייה המרכזית באוניברסיטת בר-אילן, באתר 'חלון אחורי', 10 בספטמבר 2022
- חדר הספרים הנדירים ע"ש הרברט ברמן באוניברסיטת בר-אילן, כתבת וידאו בערוץ "מדע וטכנולוגיה" המשותף לעיתון הארץ ואוניברסיטת בר-אילן
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ד"ר חגי חריף, פירות האילן - אוניברסיטת בר-אילן - אלבום היובל הראשון, אוניברסיטת בר-אילן
- ^ איחוד שהושלם ב-2023 בין הספרייה לספרות שהייתה משותפת למחלקה לספרות עם ישראל שבפקולטה למדעי היהדות ומחלקה לספרות משווה שבפקולטה למדעי הרוח ובין הספרייה לבלשנות וספרות אנגלית שבפקולטה למדעי הרוח.
- ^ ליאת וינטר, המעבר הגדול (הקישור אינו פעיל), b@r-ilan - עיתון האינטרנט של אוניברסיטת בר-אילן.
- ^ יעלה דרור ומיטל שמחי-נג'אתי, הגדולה ביותר (הקישור אינו פעיל), b@r-ilan - עיתון האינטרנט של אוניברסיטת בר-אילן. (אורכב 21.09.2016 בארכיון Wayback Machine)
- ^ הספרייה משרתת גם את המחלקה למחשבת ישראל שבפקולטה למדעי היהדות שהייתה עד 2012 מגמה במחלקה לפילוסופיה.
- ^ נוצרה כתוצאה מאיחוד הספרייה לערבית, הספרייה לצרפתית והספרייה לתרגום וחקר התרגום ונקראה מאז האיחוד ועד 2022 "הספרייה לערבית, צרפתית, לימודי מזרח אסיה, תרגום וחקר התרגום"
- ^ אילנה בן צור, הספריות - משנות החמישים של המאה העשרים לשנות האלפיים, אוניברסיטת בר-אילן - מרעיון למעש כרך א: אבני דרך ותולדותיהן של מחלקות, תשס"ו, עמ' 154–171
- ^ ילקוט הפרסומים 8339, 14 ביולי 2019, עמוד 12779, באתר משרד המשפטים.
